היסטוריה ומקורות
מצה ברײַ (ביידיש ברײַ, „דייסה, תערובת״) היא מאכל אשכנזי פשוט מהתקופה שבה התחילו לייצר מצות באופן תעשייתי והן היו זמינות בכמויות גדולות; הוא התפשט במיוחד באמריקה.1
המחלוקת על גבראקטס (מצה שרויה) נובעת מהחשש שקמח שלא נאפה במצה עלול להחמיץ במגע עם מים; המנהג נפוץ בעיקר בקהילות חסידיות.
גרסאות אזוריות
יש שני „מחנות״ עיקריים: מצה ברײַ מתוקה עם קינמון, סוכר או סירופ מייפל, ומלוחה עם בצל, פלפל ולפעמים סלמון מעושן. לפי המרקם מכינים אותה בשלמותה כמו חביתה או מפוררת כמו ביצים מקושקשות.

