דילוג לתוכן

ניו יורק · ז׳ כסלו תשפ״ז

שבת השבוע · 16:16–17:17

מילון מונחים

שבת, כשר, כיפה, מנהג, הלכה… הסברים קצרים למונחים נפוצים בחיים היהודיים, עם קישור לערך המלא.
אשכנזיםaškenazim
יהודים שמוצאם ממרכז אירופה וממזרחה. מסורתם עיצבה גם את החיים היהודיים בארצות צ׳כיה; שפתם המסורתית הייתה יידיש. בהרחבה: אשכנזים
בית כנסתbejt kneset
מקום של תפילה בציבור, לימוד ומפגש קהילתי. במרכזו ארון הקודש הפונה לירושלים. בהרחבה: בית כנסת
בר מצווהbar micva
הגעתו של נער לבגרות דתית בגיל 13, שממנה הוא מחויב במצוות. בדרך כלל מציינים אותה בעלייה לתורה. בהרחבה: בר מצווה ובת מצווה
ברית מילהbrit mila
מילת בן ביום השמיני ללידתו כאות לברית בין האל לאברהם. מבצע אותה *מוהל*. בהרחבה: ברית מילה
בת מצווהbat micva
הגעתה של נערה לבגרות דתית בגיל 12. אופן החגיגה משתנה לפי הזרם – מחגיגה משפחתית ועד קריאה בתורה בקהילות לא־אורתודוקסיות. בהרחבה: בר מצווה ובת מצווה
גוט וואך (שבוע טוב)gut voch
ברכה ביידיש שפירושה „שבוע טוב“, הנאמרת בצאת השבת. בהרחבה: הבדלה
גויgoj
בעברית „עם, אומה“; במקרא המילה משמשת גם לישראל. בשימוש המאוחר פירושה „לא־יהודי“, והיא עשויה להישמע ניטרלית או מזלזלת לפי ההקשר.
הבדלהhavdala
הטקס בצאת שבת וחג, המבדיל בין קודש לחול. הוא כולל יין, בשמים ונר קלוע. בהרחבה: הבדלה
הגדהhagada
הספר הנקרא בליל הסדר. הוא מספר על יציאת מצרים וקובע את סדר הערב. בהרחבה: פסח
הלכהhalacha
המשפט הדתי היהודי. הוא נשען על התורה, התלמוד וספרי הפסיקה המאוחרים; הזרמים מבינים את תוקפו המחייב באופנים שונים.
חופהchupa
החופה שתחתיה נערכים הנישואין היהודיים. היא מסמלת את ביתם המשותף של בני הזוג. בהרחבה: חתונה יהודית
חלהchala
הלחם החגיגי שמברכים עליו בשבת ובחג. במסורת האשכנזית הוא בדרך כלל קלוע; צורתו שונה בין הקהילות. בהרחבה: חלה
חמסהchamsa
קמע בצורת כף יד, נפוץ בעיקר בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. זהו סמל עממי להגנה, לא מצווה דתית.
חמץchamec
מוצרים מחמשת מיני דגן שהחמיצו, שאסור לאכלם ולהחזיקם בפסח. לפני החג מבערים אותם מן הבית. בהרחבה: כשרות לפסח
חנוכהchanuka
חג אורים חורפי בן שמונה ימים, לזכר חנוכת המקדש בימי מרד החשמונאים. בכל ערב מדליקים נר אחד נוסף. בהרחבה: חנוכה
חנוכייהchanukija
מנורת חנוכה בת שמונה נרות ונר עזר, *שמש*. היא שונה ממנורת המקדש בת שבעת הקנים. בהרחבה: חנוכייה
ט״ו בשבטtu bi-švat
ראש השנה לאילנות, בט״ו בשבט. אוכלים פירות, בעיקר משבעת המינים, ובישראל נוטעים עצים. בהרחבה: ט״ו בשבט
טליתtalit
בגד תפילה ובו *ציצית* בארבע כנפותיו, הנלבש בתפילת שחרית. מי שמתעטף בו משתנה לפי קהילה וזרם. בהרחבה: טלית
יארצייטjorcajt
מונח ביידיש ליום השנה לפטירת קרוב לפי הלוח העברי. מדליקים נר נשמה ואומרים קדיש. בהרחבה: אבלות וקבורה
יום כיפורjom kipur
היום הקדוש בשנה. מאפיינים אותו צום של יממה, תפילה ותשובה. בהרחבה: יום כיפור
יידישjidiš
שפתם של יהודי אשכנז, המבוססת על גרמנית ימי־ביניימית עם רכיבים עבריים וסלאביים ונכתבת באותיות עבריות. היא חיה עד היום בעיקר בקהילות החסידיות. בהרחבה: אשכנזים
ישיבהješiva
מוסד ללימוד תלמוד והלכה, במסורת בזוגות (*חברותא*). בהרחבה: תלמוד תורה
כיפהkipa
כיסוי ראש קטן (ביידיש *יארמולקע*) המבטא יראת שמים. זהו מנהג ולא מצווה מן התורה; הנוהג משתנה לפי הזרם. בהרחבה: כיפה
כשרkašer
מזון העומד בדיני הכשרות. המונח משמש גם לחפצים, למשל ספר תורה כשר. בהרחבה: כשרות
כשרותkašrut
מערכת דיני המזון היהודיים: בעלי חיים מותרים, שחיטה כדין, הפרדה בין בשר לחלב. מידת השמירה שונה בין משפחות וזרמים. בהרחבה: כשרות
כתובהketuba
שטר הנישואין, במסורת בארמית, הקובע את התחייבויות הבעל לאשתו. לעתים קרובות הוא מעוטר בעושר. בהרחבה: חתונה יהודית
לדינוladino
ספרדית־יהודית, השפה המסורתית של יהודי ספרד לאחר הגירוש. כיום זוהי שפה בסכנת הכחדה. בהרחבה: ספרדים
מגן דודmagen David
כוכב בעל שישה קצוות. הוא נעשה לסמל יהודי כללי בעת החדשה; פראג היא מן המקומות שבהם הופיע מוקדם כסמל הקהילה.
מזוזהmezuza
בית ובו קלף עם פסוקי *שמע*, הקבוע על משקוף הדלת הימני. מקורה בציווי לכתוב את דברי התורה „על מזוזות ביתך“. בהרחבה: מזוזה
מזל טובmazel tov / mazal tov
ברכה לאירועים משמחים כמו חתונה, לידה או בר מצווה. בהגייה האשכנזית נשמע „מַזְל טוֹב“, ובהגייה הישראלית „מַזָּל טוֹב“.
מזרחיםmizrachim
יהודים מן המזרח התיכון ומצפון אפריקה, למשל מעיראק, מאיראן או ממרוקו. מבחינת נוסח התפילה הם קרובים לספרדים. בהרחבה: מזרחים
מנהגminhag
נוהג מקובל של קהילה או משפחה. לכן נבדלים האשכנזים, הספרדים ואחרים בפרטים רבים.
מנורהmenora
מנורת שבעת הקנים של בית המקדש, מן הסמלים היהודיים העתיקים ביותר. היא מופיעה גם בסמל מדינת ישראל. בהרחבה: מנורה
מנייןminjan
קוורום של עשרה בוגרים הנדרש לתפילה בציבור עם קדיש וקריאת התורה. בפרקטיקה האורתודוקסית נמנים רק גברים; בקהילות לא־אורתודוקסיות בדרך כלל גם נשים. בהרחבה: בית כנסת
מצהmaca
לחם שלא החמיץ, עשוי קמח ומים, הנאכל בפסח לזכר היציאה החפוזה ממצרים. בהרחבה: פסח
מצווהmicva
ציווי; המסורת מונה בתורה 613 מצוות. בדיבור גם „מעשה טוב“.
מקווהmikve
מקווה טהרה של מים טבעיים, המשמש לטבילה, למשל של נשים לפי דיני טהרת המשפחה או בגיור. טובלים בו גם כלים חדשים. בהרחבה: חיי משפחה
משנהmišna
הקובץ הכתוב הראשון של התורה שבעל פה, שנערך בסביבות שנת 200 בארץ ישראל. הוא היסוד של התלמוד. בהרחבה: תלמוד תורה
סדרseder
הסעודה החגיגית בליל הפסח הראשון (בתפוצות בדרך כלל גם בשני), המתנהלת לפי ההגדה. בהרחבה: פסח
סוכהsuka
מבנה ארעי שגגו מענפים (סכך), שבו אוכלים ושוהים בחג הסוכות. הוא מזכיר את מחסות בני ישראל במדבר. בהרחבה: סוכה
סוכותsukot
חג הסתיו לזכר הנדודים במדבר. אוכלים (ולפעמים גם ישנים) ב*סוכה* ומברכים על ארבעת המינים. בהרחבה: סוכות
סידורsidur
ספר התפילה לימות החול ולשבת. הנוסח משתנה לפי המנהג – אשכנז, ספרד ועוד. בהרחבה: תפילה וברכות
ספרדיםsefaradim
צאצאי יהודי חצי האי האיברי, שגורשו מספרד ב־1492 ומפורטוגל זמן קצר לאחר מכן. הם התיישבו בעיקר באגן הים התיכון, באימפריה העות׳מאנית ובמערב אירופה. בהרחבה: ספרדים
עבריתivrit
שפת המקרא והתפילה, הנקראת במסורת „לשון הקודש“. בצורתה המודרנית היא השפה הרשמית של ישראל.
עלייהalija
הגירה של יהודים לארץ ישראל. כך נקראת גם העלייה לתורה בבית הכנסת. בהרחבה: ישראל
עמידהamida
התפילה המרכזית בכל תפילה, הנאמרת בעמידה ובלחש. בימות החול נקראת גם *שמונה עשרה*. בהרחבה: תפילה וברכות
פוריםpurim
חג שמח על פי מגילת אסתר, על הצלת היהודים בפרס. קוראים את המגילה, שולחים משלוחי מנות ומתחפשים. בהרחבה: פורים
פסחpesach
חג אביב לזכר יציאת מצרים. הוא נמשך שבעה ימים בישראל ושמונה בתפוצות; אוכלים מצה ועורכים את ליל הסדר. בהרחבה: פסח
פרווהparve
מזון שאינו חלבי ואינו בשרי – כגון ירקות, פירות, ביצים או דגים. לפי דיני הכשרות מותר לאכלו עם שניהם. בהרחבה: פרווה ודגים
צברcabar / sabra
כינוי לישראלי יליד הארץ, על שם פרי הצבר: קוצני מבחוץ ומתוק מבפנים. בהרחבה: ישראל
צדקהcedaka
נתינה לנזקקים. ביהדות אין זו מחווה רשותית אלא חובה לעזור למי שזקוק לכך. בהרחבה: חיי קהילה
קדישkadiš
תפילה בארמית המקדשת את שם האל ומפרידה בין חלקי התפילה. היא ידועה כקדיש יתום הנאמר לעילוי נשמת הנפטרים; היא מחייבת מניין. בהרחבה: קדיש
קיבוץkibuc
יישוב שיתופי בישראל, שהתבסס במקורו על בעלות משותפת. הראשונים נוסדו בראשית המאה ה־20; רבים הופרטו מאז. בהרחבה: ישראל
קידושkiduš
הברכה על היין המקדשת את השבת או החג. היא נאמרת בתחילת הסעודה החגיגית. בהרחבה: קידוש
ראש השנהroš ha-šana
ראש השנה העברי בסתיו, יום הדין ותחילת עשרת ימי תשובה. תוקעים בשופר ואוכלים תפוח בדבש. בהרחבה: ראש השנה
רבrav
מורה ובקי בהלכה, הפוסק בשאלות דתיות ומנהיג את הקהילה. הרב אינו כוהן ואינו מתווך בין האדם לאל. בהרחבה: בית כנסת
שבועותšavuot
חג השבועות, שבעה שבועות אחרי פסח, לזכר מתן תורה בסיני. נפוצים המנהגים של מאכלי חלב ולימוד בלילה. בהרחבה: שבועות
שבעהšiva
שבעת ימי האבל לאחר קבורת קרוב. האבלים נשארים בבית וחברים באים לנחם אותם. בהרחבה: אבלות וקבורה
שבתšabat
יום המנוחה השבועי, משקיעת השמש ביום שישי ועד מוצאי שבת. הוא נפתח בנרות ובקידוש ומסתיים בהבדלה. בהרחבה: שבת
שבת שלוםšabat šalom
ברכה הנאמרת מיום שישי עד מוצאי שבת. אשכנזים אומרים גם ביידיש *גוט שבעס*. בהרחבה: שבת
שואהšoa
רצח העם שביצעו הנאצים ביהודי אירופה, ובו נרצחו כשישה מיליון בני אדם. הוא מוזכר ביום השואה. בהרחבה: יום השואה
שולšul
הכינוי ביידיש לבית הכנסת. משתמשים בו בעיקר אשכנזים; בית הכנסת העתיק בפראג ידוע בשם *אלטנוי־שול*. בהרחבה: בית כנסת
שופרšofar
קרן איל שתוקעים בה, הידועה בעיקר מראש השנה ומצאת יום הכיפורים. בהרחבה: שופר
שחיטהšchita
שחיטת בהמות ועופות לפי ההלכה, בידי *שוחט* מוסמך בחתך אחד בסכין חדה מאוד. בהרחבה: שחיטה והכשרת בשר
שלוםšalom
מילה שמשמעותה המקורית שלמות ושלווה, והיא גם ברכה יומיומית במפגש ובפרידה.
שמחת תורהsimchat tora
חג בסוף חגי תשרי, שבו מסיימים את מחזור קריאת התורה השנתי ומתחילים אותו מחדש. בישראל הוא חל יחד עם שמיני עצרת, ובתפוצות ביום שלאחריו. בהרחבה: שמחת תורה
שמע ישראלšema jisrael
הצהרת האמונה היסודית באל אחד („שמע ישראל…“, דברים ו, ד), הנאמרת בבוקר ובערב. בהרחבה: שמע ישראל
תורהtora
חמישה חומשי תורה, הכתובים ביד על מגילה שממנה קוראים בבית הכנסת. במובן הרחב – כלל התורה היהודית. בהרחבה: ספר תורה
תלמודtalmud
תיעוד רחב של דיוני חכמים על המשנה (*גמרא*). יש תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי, שהשפעתו רבה יותר. בהרחבה: תלמוד תורה
תנ״ךtanach
המקרא. השם הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה, נביאים וכתובים.
תפוצות
קהילות יהודיות החיות מחוץ לארץ ישראל. בתפוצות נמשכים חלק מן החגים יום אחד יותר מאשר בישראל. בהרחבה: תפוצות
תפיליןtfilin
שני בתים מעור ובהם פסוקי תורה, הנקשרים ברצועות על הזרוע ועל הראש בתפילת שחרית של ימות החול. בהרחבה: תפילין
תשעה באבtiša be-av
יום צום בט׳ באב, לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני ואסונות נוספים בתולדות ישראל. בהרחבה: תשעה באב