היסטוריה ומקורות
בתורה המילה חלה חַלָּה מציינת חלק מן העיסה שניתן לכוהן. מצווה זו (הפרשת חלה) נשמרת עד היום באופן סמלי בהפרשת חתיכה קטנה מן הבצק; רק מאוחר יותר עבר השם אל הלחם החגיגי עצמו.1
על שולחן השבת מניחים שתי חלות (לחם משנה), זכר למנה הכפולה של המן שליקטו בני ישראל ביום השישי.2
הצורה הקלועה מבצק ביצים עשיר אופיינית לקהילות האשכנזיות של מרכז ומזרח אירופה; בגרמניה ובחלק מאזורי מרכז אירופה כונה לחם השבת גם ברכס (berches).3
גרסאות אזוריות
לראש השנה אופים באופן מסורתי חלה עגולה (לעיתים קרובות בצורת ספירלה), לפעמים עם צימוקים ודבש; העיגול מתפרש לרוב כסמל למחזור השנה.
לקהילות הספרדיות והמזרחיות יש לחמים חגיגיים משלהן, לרוב לא קלועים ומתובלים באניס או בשומשום; חלת הביצים הקלועה היא בעיקר מסורת אשכנזית.





