דילוג לתוכן

ניו יורק · ז׳ כסלו תשפ״ז

שבת השבוע · 16:16–17:17

כשרות

כשרות לפסח

כָּשֵׁר לְפֶסַחkosher le-Pesach
ממתין לבדיקת מומחים

בפסח חלים, נוסף על הכשרות הרגילה, כללים מיוחדים ומחמירים יותר: התורה אוסרת לא רק לאכול חמץ שבעה ימים אלא גם להחזיק בו. על כך מבוססים בדיקת החמץ וביעורו, מכירתו, כלי פסח נפרדים והשגחה מיוחדת על המזון. הקהילות חלוקות בעיקר בשאלת הקטניות והאורז. מהלך החג והסדר מתוארים בערך פסח.

L’chaim World מסביר, לא פוסק. מנהגי הכשרות משתנים לפי קהילה, זרם ומשפחה. בשאלה מעשית פנו לרב הקהילה שלכם. הטקסטים במדור זה הם טיוטת מערכת שממתינה לבדיקה מקצועית.

01

איסור חמץ

מקרא

התורה מצווה לאכול מצות שבעה ימים ואוסרת לאכול בהם כל דבר חמץ; על העבירה היא קובעת עונש כרת. היא גם אוסרת שיימצא שאור בבית כלל.1

הלכה

מן הפסוקים “ולא יראה לך חמץ” ו“שאר לא ימצא בבתיכם” לומדת המסורת שני איסורי החזקה: בל יראה (בַּל יֵרָאֶה) ובל ימצא (בַּל יִמָּצֵא). בפסח אסור אפוא לאכול חמץ, ליהנות ממנו ולהחזיק בו.2,3

הלכה⁂ לאימות

לפי המשנה, חמץ שהיה ברשות יהודי בפסח נשאר אסור בהנאה גם אחרי החג (חמץ שעבר עליו הפסח). לכן רבים קונים אחרי פסח מוצרי דגן רק מחנויות שידוע שמכרו את החמץ שלהן או שהן בבעלות נכרית.4

הלכה⁂ לאימות

איסור חמץ בפסח חמור מן הכללים הרגילים של הכשרות: לפי הפוסקים ביטול בשישים (ביטול בשישים, ראו המטבח הכשר) אינו חל עליו, כך שאפילו תערובת זעירה אוסרת את התבשיל.5

02

חמשת מיני דגן ומצה

הלכה⁂ לאימות

לפי המשנה, אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה רק בחמישה מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון (שיפון) ושיבולת שועל (שיבולת שועל); זיהוי שני האחרונים שנוי במחלוקת בעת החדשה. רק דגנים אלה מחמיצים, אם משאירים אותם לתפוח לאחר שעורבבו במים.6

הלכה⁂ לאימות

מצה (מַצָּה) היא אפוא בצק של קמח ומים שנאפה לפני שהספיק לתפוח; לפי הנוהג המקובל כל התהליך, מן הלישה ועד ההכנסה לתנור, אינו נמשך יותר מכ־18 דקות.7

הלכהתפוצות⁂ לאימות

מצוות אכילת מצה מן התורה חלה בערב הראשון (בתפוצות, לפי המנהג, בשני לילות הסדר); בשאר ימי החג מצה מותרת אך אינה חובה. למצת מצווה זו הנוהג המסורתי משתמש במצה שמורה (מַצָּה שְׁמוּרָה), שהדגן שלה נשמר ממגע במים משעת הקציר או משעת הטחינה.8

נוהג מודרני

לצד מצה שמורה עגולה שנאפתה ביד, נפוצה כיום מצת מכונה מרובעת. קהילות חסידיות ואורתודוקסיות מסוימות מעדיפות לסדר מצת יד.

03

קטניות ואורז

מנהגאשכנזים

קטניות (קִטְנִיּוֹת) הן קטניות במובן הבוטני, אורז, דוחן, תירס וגידולים דומים. מבחינת התלמוד הן אינן חמץ ואינן יכולות להחמיץ. אף על פי כן, קהילות אשכנז נמנעות מאכילתן בפסח מאז ימי הביניים; הטעמים המובאים הם חשש לבלבול עם דגן או לתערובת של דגן. הרמ״א מביא מנהג זה בהגהתו על השולחן ערוך.9

מנהגספרדיםמזרחים⁂ לאימות

לקהילות הספרדיות והמזרחיות בדרך כלל אין מנהג זה, והן אוכלות קטניות בפסח. חלקן, כמו חלק מקהילות מרוקו, נמנעות מאורז או מגידולים מסוימים אחרים; רבים בוררים בקפידה אורז וקטניות לפני החג כדי להוציא מהם גרגירי חיטה או שעורה.

מנהגאשכנזים⁂ לאימות

היקף המנהג משתנה בין האשכנזים (בוטנים, סויה, שמן קנולה, נגזרות). פוסקים אורתודוקסים רבים מדגישים שמדובר במנהג ולא באיסור חמץ, ולכן מקלים בו יותר בשעת הצורך (מחלה, מחסור במזון). מוצרים המכילים קטניות מסומנים לעיתים במיוחד “לאוכלי קטניות”.

נוהג מודרניאשכנזיםישראל⁂ לאימות

התנועה הקונסרבטיבית/מסורתית שקלה מחדש מנהג זה לגבי אשכנזים: ועד ההלכה של התנועה המסורתית בישראל התיר קטניות בתשובה של הרב דוד גולינקין, ובדצמבר 2015 אימצה הוועדה לחוק ולתקנים יהודיים (CJLS) של כנסת הרבנים האמריקנית עמדה דומה. קהילות אשכנזיות אורתודוקסיות שומרות על המנהג; ביהדות הרפורמית זהו עניין של בחירה אישית.

04

בדיקת חמץ, ביעורו ומכירתו

הלכה

בדיקת חמץ (בְּדִיקַת חָמֵץ): בערב שלפני י״ד בניסן בודקים את הבית לאור הנר. לאחר מכן אומרים את הנוסח הארמי כל חמירא, המבטל כל חמץ שהבעלים אינו יודע עליו. לפי התלמוד, מן התורה היה די בביטול לבדו; הבדיקה והביעור הם תקנות חכמים.10,11,12,13,14

הלכה

ביעור חמץ (בִּעוּר חָמֵץ): בבוקר י״ד בניסן, עד שעה קבועה, שורפים את החמץ שנמצא וחוזרים על הביטול. מאותה שעה אין אוכלים חמץ ואין מחזיקים בו. המהלך המעשי של הניקיון והסדר מתואר בערך פסח.15

הלכה⁂ לאימות

מכירת חמץ (מכירת חמץ, מְכִירַת חָמֵץ): מלאי שאי אפשר לכלות (למשל משקאות חריפים מדגן, קמח, אריזות פתוחות) אפשר למכור באופן חוקי לנכרי לפני החג ולקנות בחזרה אחרי פסח. בפועל מפקידים את המכירה בידי רב הפועל כשליח; את החמץ מאחסנים בארון סגור ומסומן. הפוסקים מכירים במכירה אם היא אמיתית.16

נוהג מודרני⁂ לאימות

רבנים קונסרבטיביים/מסורתיים בדרך כלל מסדירים גם הם מכירת חמץ; בקהילות רפורמיות הדבר נדיר יותר, והדגש הוא דווקא על הוצאה סמלית של החמץ מן הבית.

05

כלי פסח והכשרתם

מנהג

מאחר שהכלים בולעים חמץ במשך השנה, משקי בית מסורתיים מחזיקים מערכות מיוחדות לפסח – שוב בשריות וחלביות – המאוחסנות בנפרד בשאר ימות השנה. מי שאין לו כאלה יכול להכשיר לפסח חלק מכליו; העקרונות הכלליים (הגעלה, ליבון, חומרים) מתוארים ב־המטבח הכשר.

הלכהאשכנזיםספרדים⁂ לאימות

בפסח הכללים מחמירים יותר מאשר במשך השנה. לפי הרמ״א, אשכנזים אינם מכשירים זכוכית לפסח, ואילו השולחן ערוך רואה בה חומר שאינו בולע; קרמיקה אי אפשר להכשיר לפי שתי הדעות. משטחי עבודה, הכיור והכיריים מוכשרים בפועל או מכוסים ברדיד או בלוחות.17,18

הלכה⁂ לאימות

לפי הפוסקים יש להכשיר לפני זמן איסור חמץ (בוקר י״ד בניסן); קהילות רבות עורכות לפני פסח הגעלת כלים ציבורית בהשגחת רב.19

06

השגחה ומנהגים מיוחדים

נוהג מודרני

תעודת כשרות רגילה אינה מספיקה: מזון לפסח נושא תווית מיוחדת כשר לפסח (כָּשֵׁר לְפֶסַח), המבטיחה שלא המוצר ולא קו הייצור באו במגע עם חמץ. התעודה מציינת לעיתים קרובות גם אם המוצר מכיל קטניות. על הסימון בכלל ראו השגחה והכשר.

נוהג מודרני⁂ לאימות

מוצרים מסוימים (למשל פירות וירקות טריים, חלק מחומרי הגלם הטהורים) אינם צריכים השגחה לפי פוסקים רבים; רשימות מתפרסמות מדי שנה בידי הרבנויות וגופי הכשרות. תרופות ותמרוקים הם שאלה נפרדת שכדאי לברר עם רב ועם רופא; לעולם אין להפסיק ליטול תרופה על דעת עצמכם.

מנהגאשכנזים⁂ לאימות

געבראכטס (ביידיש “שבור”, כלומר שרוי; בעברית מצה שרויה) הוא מנהג של קהילות חסידיות רבות להימנע בפסח ממצה שבאה במגע עם נוזל (כופתאות מצה, מצה בריי). הטעם הוא חשש שנשאר במצה קמח שלא נאפה. לרוב הקהילות האשכנזיות שאינן חסידיות ולספרדים אין מנהג זה; רבים מן הנוהגים בו מקלים בו ביום השמיני של החג בתפוצות.

שאלות נפוצות

האם מותר לאכול אורז בפסח?

זה תלוי בקהילה. בעקבות המנהג שמביא הרמ״א, אשכנזים נמנעים מאורז ומקטניות; ספרדים ובני עדות המזרח בדרך כלל אוכלים אותם. התנועה הקונסרבטיבית/מסורתית ביטלה את המנהג לאשכנזים; אשכנזים אורתודוקסים שומרים עליו.

האם צריך לזרוק כל דבר שיש בו קמח?

לא בהכרח. מלבד כילוי לפני החג, אפשר למכור את החמץ לנכרי באמצעות רב ולקבלו בחזרה אחרי פסח. מאחסנים אותו בארון סגור שאין משתמשים בו בחג.

האם די לקנות מוצרים כשרים רגילים?

לא. בנוהג המסורתי קונים לפסח מוצרים המסומנים “כשר לפסח”. הכשר רגיל אינו מבטיח שהמוצר אינו מכיל חמץ או שלא יוצר בקו המעבד חמץ.

איזו מצה צריך לסדר?

למצוות אכילת מצה בסדר, הנוהג המסורתי משתמש במצה שמורה, של יד או של מכונה. לשאר ימי החג די במצה רגילה בהשגחת כשר לפסח.

מה פירוש שמישהו אינו אוכל שרויה (געבראכטס)?

הוא שומר על המנהג החסידי שלא לאכול בפסח מצה שנשרתה בנוזל, למשל כופתאות מצה במרק. אין זה איסור כללי; רוב הקהילות אוכלות שרויה.⁂ לאימות

מקורות

ראו גם