דילוג לתוכן

ניו יורק · ז׳ כסלו תשפ״ז

שבת השבוע · 16:16–17:17

בעמוד הזה

שלוש הרגלים

שמיני עצרתשְׁמִינִי עֲצֶרֶת

יום אחד (כ״ב בתשרי); שמחת תורה למחרת, בכ״ג בתשרי · כ״ב בתשרי

  • מקרא
  • הלכה
  • מנהג
  • מנהג עממי
  • נוהג מודרני
  • פרשנות
הגייה
shmi-NI a-TZE-ret
משך
ישראל: יום אחד (וגם שמחת תורה)
תפוצות: יום אחד (כ״ב בתשרי); שמחת תורה למחרת, בכ״ג בתשרי
ממתין לבדיקת מומחים

ב־60 שניות

שמיני עצרת בא מיד אחרי שבעת ימי סוכות. התורה קובעת אותו כמקרא קודש שבו אין עושים מלאכה. אף שהוא סמוך לסוכות, מסורת חז״ל רואה בו חג בפני עצמו: אין עוד נוטלים את ארבעת המינים, ובארץ ישראל אין עוד יושבים בסוכה. בתפילת מוסף אומרים לראשונה בשנה את תפילת הגשם, כי בארץ ישראל מתחילה עונת הגשמים. בקהילות האשכנזיות אומרים יזכור. בישראל חוגגים באותו יום את שמחת תורה; בתפוצות, שבהן החג נמשך יומיים, שמחת תורה חלה למחרת.

המועד הבא

החל מ יום ו׳, 22.10.2027

(כ״ב תשרי)

עד שבת, 23.10.2027

הדלקת נרות: 17:47

כל המועדים והזמנים

מתי חוגגים

  1. מתחיל

    יום שישי, 22 באוקטובר 2027, בשקיעה (18:05)

    הדלקת נרות: 17:47

    מסתיים

    יום שבת, 23 באוקטובר 2027, בצאת הכוכבים (18:45)

    יום אחד

  2. מתחיל

    יום רביעי, 11 באוקטובר 2028, בשקיעה (18:20)

    הדלקת נרות: 18:02

    מסתיים

    יום חמישי, 12 באוקטובר 2028, בצאת הכוכבים (19:00)

    יום אחד

  3. מתחיל

    יום ראשון, 30 בספטמבר 2029, בשקיעה (18:39)

    הדלקת נרות: 18:21

    מסתיים

    יום שני, 1 באוקטובר 2029, בצאת הכוכבים (19:17)

    יום אחד

זמנים עבור ניו יורק · תפוצות

היסטוריה ומקורות

מקרא

אחרי שבעת ימי סוכות קובעת התורה את היום השמיני כ“מקרא קודש” וכ“עצרת”, עם קורבנות משלו.1,2,3

מקרא

ספרי מלכים ודברי הימים מתארים כיצד שלח שלמה, אחרי חנוכת המקדש והחג, את העם לבתיו ביום השמיני.4,5

הלכה⁂ לאימות

התלמוד רואה בשמיני עצרת רגל בפני עצמו, עם ברכת שהחיינו משלו ושם משלו בתפילות.6

משמעות דתית

פרשנות

במהלך סוכות הוקרבו במקדש בסך הכול שבעים פרים, שהתלמוד מכוון כנגד שבעים אומות העולם; ביום השמיני – פר אחד בלבד, כנגד ישראל.7,8

פרשנות⁂ לאימות

משל מדרשי ידוע: מלך שהזמין את בניו לסעודה מבקש מהם להישאר עוד יום אחד, כי “קשה עלי פרידתכם”. שמיני עצרת הוא אפוא יום של מפגש אינטימי.

מסורות עיקריות

מנהגתפוצותאשכנזים⁂ לאימות

בתפוצות עדיין אוכלים בסוכה, אך בלי ברכת לישב בסוכה; יש חסידים שאינם אוכלים עוד בסוכה.9

מנהגישראל

בישראל מתחילות ההקפות עם ספרי התורה כבר בערב, כי שמיני עצרת ושמחת תורה מתאחדים ליום אחד.

איך נוהגים

הלכה

זהו יום טוב: מלאכה אסורה כבשאר החגים, ובישול וטלטול לצורך החג מותרים.

הלכה

אין עוד נוטלים את ארבעת המינים; מדליקים נרות חג ואומרים קידוש עם שהחיינו.

תפילות וברכות

הלכה

במוסף אומרים תפילת גשם, ומאז ועד פסח מוסיפים בעמידה “משיב הרוח ומוריד הגשם”.10,11

מנהגאשכנזיםספרדים⁂ לאימות

האשכנזים אומרים יזכור. לספרדים יש תפילות זיכרון משלהם (השכבות), הערוכות אחרת.

מנהגתפוצות

בתפוצות קוראים את הפרשה מספר דברים על המעשרות והמועדים, ואת ההפטרה מספר מלכים א׳ על ברכת שלמה.12,13

סמלים וחפצים

מנהגאשכנזים

לחג אין חפץ משלו; ה“סמל” שלו הוא תפילת הגשם. בקהילות מסוימות החזן לובש קיטל לבן, כמו בימים הנוראים.

מנהגישראל

ספרי התורה עומדים במרכז בישראל, שבה רוקדים עם התורה באותו יום.

מאכלים מסורתיים

מנהג עממיאשכנזים⁂ לאימות

אין מאכלים קבועים המיוחדים לשמיני עצרת; המטבח החגיגי של סוכות עם המאכלים הממולאים נמשך. יש משפחות אשכנזיות שמגישות קרעפלעך.

הבדלים בין הקהילות

הלכהישראלתפוצות

בישראל שמיני עצרת הוא גם שמחת תורה (יום אחד); בתפוצות אלה שני ימים (כ״ב וכ״ג בתשרי).

נוהג מודרניתפוצות

קהילות רפורמיות בתפוצות נוהגות בדרך כלל לפי הלוח הישראלי וחוגגות את שני החגים ביום אחד.

המסורת בארצות צ׳כיה

מנהגארצות צ׳כיה⁂ לאימות

כקהילות בתפוצות, הקהילות בצ׳כיה נוהגות לפי הסדר של יומיים: שמיני עצרת בכ״ב בתשרי ושמחת תורה בכ״ג בתשרי.

לילדים

שמיני עצרת הוא כמו “תישארו עוד קצת” בסוף חגיגה ארוכה. אחרי שבוע בסוכה מתפללים שהגשם יבוא בזמנו בארץ ישראל.

שאלות נפוצות

האם שמיני עצרת הוא חלק מסוכות?

הוא בא בהמשך לסוכות, אבל לפי התלמוד הוא רגל בפני עצמו: אין נוטלים את ארבעת המינים, ובארץ ישראל אין יושבים בסוכה.

למה אומרים את תפילת הגשם דווקא עכשיו?

בארץ ישראל מתחילה עונת הגשמים; בסוכות אין מבקשים גשם, כדי שהגשם לא יקלקל את הישיבה בסוכה.

מה ההבדל בין שמיני עצרת לשמחת תורה?

בישראל זה אותו יום. בתפוצות שמיני עצרת חל בכ״ב בתשרי ושמחת תורה בכ״ג בתשרי.

האם יושבים בסוכה בשמיני עצרת?

בארץ ישראל לא. בתפוצות רבים יושבים, אך בלי ברכה; המנהגים שונים.⁂ לאימות

מקורות

קשרים