נוסח
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה. יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר, כֵּן תִּהְיֶה לָּנוּ. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.
תעתיק
Hine El ješu’ati evtach ve-lo efchad, ki ozi ve-zimrat Jah Adonaj, va-jehi li li-šu’a. U-šavtem majim be-sason mi-ma’ajnej ha-ješu’a. La-Adonaj ha-ješu’a, al amcha virchatecha sela. Adonaj cva’ot imanu, misgav lanu Elohej Ja’akov sela. Adonaj cva’ot, ašrej adam boteach bach. Adonaj hošia, ha-melech ja’anenu ve-jom kor’enu. La-jehudim hajta ora ve-simcha ve-sason vi-jkar, ken tihje lanu. Kos ješu’ot esa, u-v-šem Adonaj ekra. Baruch ata Adonaj, Elohejnu melech ha-olam, bore pri ha-gafen. Baruch ata Adonaj, Elohejnu melech ha-olam, bore minej vesamim. Baruch ata Adonaj, Elohejnu melech ha-olam, bore me’orej ha-eš. Baruch ata Adonaj, Elohejnu melech ha-olam, ha-mavdil bejn kodeš le-chol, bejn or le-chošech, bejn Jisra’el la-amim, bejn jom ha-švi’i le-šešet jemej ha-ma’ase. Baruch ata Adonaj, ha-mavdil bejn kodeš le-chol.
תרגום
פירוש: פסוקי הפתיחה מן הנביאים, מן הכתובים ומספר אסתר מביעים ביטחון בה׳ ובישועתו ובקשה שהאורה והשמחה שהיו ליהודים בימי אסתר יהיו גם לנו; הם מסתיימים בהרמת “כוס ישועות”. ברכת היין – הודיה לה׳ שברא את פרי הגפן. ברכת הבשמים – הודיה לה׳ שברא מיני ריחות טובים. ברכת האש – הודיה לה׳ שברא את אור האש. ברכת ההבדלה – הודיה לה׳ המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים ובין השבת לששת ימי המעשה.
הנוסח הליטורגי העברי הוא נחלת הכלל; התרגום הוא טקסט מקורי של המיזם.
הערות והבדלים בין הנוסחים
פסוקי הפתיחה (ישעיהו יב:ב–ג, תהלים ג:ט, תהלים מו:יב, תהלים פד:יג, תהלים כ:י, אסתר ח:טז, תהלים קטז:יג) הם לפי נוסח אשכנז. בנוסחי ספרד ועדות המזרח משתמשים במבחר פסוקים אחר.1,2,3
הברכה על הבשמים: אשכנזים אומרים בדרך כלל “בורא מיני בשמים”; ספרדים בוחרים את הנוסח לפי סוג הבושם או הצמח (למשל “בורא עצי בשמים”, “בורא עשבי בשמים”).4
הברכה על האור מובאת במשנה במחלוקת בית שמאי ובית הלל: בית הלל אומרים “בורא מאורי האש”. סדר הברכות (יין, בשמים, נר, הבדלה) קבוע כיום.5
לפי רוב הפוסקים נשים חייבות בהבדלה; השאלה אם הן רשאיות לומר אותה בעצמן שנויה במחלוקת בין הפוסקים.6
מקורות
מקורות ראשוניים
- 1Isaiah, 12:2–3 text ↗
- 2Esther, 8:16 text ↗
- 3Psalms, 116:13 text ↗
- 4Shulchan Arukh, Orach Chayim, 297 text ↗
- 5Mishnah Berakhot, 8:5 text ↗
- 6Shulchan Arukh, Orach Chayim, 296:8 text ↗
- 7Siddur
- 8Shulchan Arukh, Orach Chayim, 296–299 text ↗





