מקור
המשחק בסביבון בעל ארבע פאות היה מוכר באירופה (בגרמנית Trendel, באנגלית teetotum), והיהודים אימצו אותו כנראה בראשית העת החדשה; האותיות שעל פאותיו החליפו את האותיות הלטיניות של המשחק.1
הסיפור שלפיו יהודים בימי אנטיוכוס העמידו פנים שהם משחקים בסביבון כדי להסתיר לימוד תורה אסור הוא אגדה עממית ללא מקורות קדומים.
משמעות
האותיות נ ג ה ש מתפרשות כראשי תיבות של נס גדול היה שם. בישראל יש על הסביבון האות פ במקום ש: נס גדול היה פה.
פירושים מאוחרים מוצאים באותיות משמעויות נוספות, כמו הערך המספרי 358, השווה לזה של המילה משיח.
שימוש
בגרסה היידית של המשחק פירוש האותיות: נ – כלום (נישט), ג – לוקחים הכול (גאַנץ), ה – לוקחים חצי (האַלב), ש – מוסיפים לקופה (שטעל אַרײַן).
התפתחות היסטורית
המילה העברית סביבון נטבעה בעברית החדשה בידי איתמר בן אב״י, בנו של אליעזר בן־יהודה.
מסורות קשורות
משחקים בו אחרי הדלקת הנרות, כשלפי המנהג אין עושים מלאכה; משחקים על מטבעות, אגוזים או „דמי חנוכה״ משוקולד.
בישראל נערכות תחרויות על הסביבון שמסתובב הכי הרבה זמן.
שאלות נפוצות
מה פירוש האותיות שעל הסביבון?
נס גדול היה שם; בישראל – „פה״.
האם הסביבון הוא חפץ דתי?
לא, זהו משחק עממי הקשור לחנוכה, ללא מעמד הלכתי.



