L’chaim World מסביר, לא פוסק. מנהגי הכשרות משתנים לפי קהילה, זרם ומשפחה. בשאלה מעשית פנו לרב הקהילה שלכם. הטקסטים במדור זה הם טיוטת מערכת שממתינה לבדיקה מקצועית.
יין כשר
ליין מקום מיוחד בכשרות, משום שבעולם העתיק השתמשו בו לניסוך לעבודה זרה. יין שנוסך לעבודה זרה, יֵין נֶסֶךְ, אסור לא רק בשתייה אלא בכל הנאה. חכמים הוסיפו איסור על יינם הרגיל של נכרים, סְתָם יֵינָם, בין היתר כדי ששתייה משותפת לא תוביל לקרבה חברתית ולנישואי תערובת.1,2,3
לכן יין כשר מיוצר בהשגחה מן הדריכה ועד הביקבוק, ובנוהג האורתודוקסי רק יהודים שומרי שבת נוגעים בו. חומרי הגלם עצמם (ענבים, שמרים) בדרך כלל אינם בעייתיים; מה שקובע הוא מי מטפל ביין, וכן חומרי הצלילה והתוספים, שגם הם חייבים להיות כשרים. הדין זהה במיץ ענבים ובמוצרי ענבים כמו חומץ יין או ברנדי.
יין המסומן מְבֻשָּׁל (מבושל) עבר חימום. לפי השולחן ערוך איסור סתם יינם אינו חל על יין מבושל, ולכן בקבוק פתוח מותר למזוג אז אפילו בידי מלצר נכרי; משום כך יין מבושל נפוץ במסעדות כשרות ובקייטרינג. השאלה אם פסטור הבזקי מודרני נחשב “בישול” במובן ההלכתי מוערכת באופן שונה אצל הפוסקים.4
ביין מארץ ישראל ההשגחה בודקת גם את המצוות התלויות בארץ: הפרשת תרומות ומעשרות (תרומות ומעשרות), איסור פירות של גפנים צעירות (ערלה) ודיני שנת השמיטה (שמיטה).
יין ומיץ ענבים משמשים לקידוש ולברכות נוספות, למשל בשבת ובחגים. מי שקונה יין לאורחים השומרים כשרות בוחר בדרך כלל בבקבוק עם הכשר (ראו השגחה והכשר).
לחם: פת עכו״ם ופת ישראל
המשנה מונה את פת הנכרים בין המאכלים שאסורים באכילה אך מותרים בהנאה. פת כזו נקראת פַּת עַכּוּ״ם; פת שנאפתה בהשתתפות יהודי היא פַּת יִשְׂרָאֵל. האיסור הוא מדרבנן, וגם אותו התלמוד קושר לחשש מקרבה חברתית, ולא לכך שהמרכיבים אסורים.5,6,7
ההלכה מבחינה בין פת שאפה אדם פרטי לשימושו לבין פת של אופה מקצועי, פַּת פַּלְטֵר. השולחן ערוך מתיר פת פלטר בתנאים מסוימים, בייחוד במקום שאין בו אופה יהודי; הרמ״א, שהגהותיו משקפות את המנהג האשכנזי, מקל עוד יותר. לכן בקהילות אשכנזיות רבות נהגו מסורתית לאכול פת פלטר העשויה ממרכיבים כשרים.8
פת נעשית פת ישראל גם אם היהודי משתתף באפייה באופן סמלי בלבד, למשל בהדלקת התנור או בהוספת עצים לאש. מאפיות כשרות בהשגחה פותרות זאת כך שהמשגיח מדליק את התנור.9
רבים מן האוכלים פת פלטר במשך השנה מקפידים על פת ישראל בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום כיפור. בחלקים מן העולם האורתודוקסי, בייחוד בחוגים החרדיים, מקפידים על פת ישראל כל השנה.10
לפי ההלכה, לחם צריך להיות פרווה: אין לאפות לחם חלבי או בשרי, שמא יאכלוהו בטעות עם מאכל מן הסוג השני, אלא בכמות קטנה או בצורה מיוחדת שאפשר לזהותו לפיה (ראו פרווה ודגים ו־בשר וחלב).11
בישול: בישולי עכו״ם ובישול ישראל
באופן דומה חל איסור דרבנן על תבשילים מסוימים שבישל נכרי, בִּשּׁוּל עַכּוּ״ם, גם כשכל המרכיבים כשרים. לפי התלמוד הוא חל רק על מאכלים שאינם נאכלים כמות שהם חיים ו“עולים על שולחן מלכים”, כלומר מאכלים שמגישים לאורחים; הוא אינו חל למשל על מאכלים שנאכלים בדרך כלל גם חיים.5,12,13
מאכל הוא בישול ישראל אם יהודי משתתף בבישולו. לפי הרמ״א (המנהג האשכנזי) די בכך שיהודי הדליק את האש או את הכיריים שעליהן מתבשל המאכל; לפי השולחן ערוך (המנהג הספרדי) היהודי צריך להעמיד בעצמו את המאכל על האש או להשתתף בבישול באופן ישיר אחר.14
בפועל הדבר נוגע בעיקר למסעדות ולחדרי אוכל כשרים שבהם הטבחים אינם יהודים: שם המשגיח מדליק בבוקר את הכיריים והתנורים. השאלה אם וכיצד הכלל חל על מזון תעשייתי מוערכת באופן שונה אצל גופי הכשרות.
חלב: חלב עכו״ם וחלב ישראל
המשנה אוסרת חלב שחלב נכרי ואין יהודי רואהו. הטעם הוא חשש שמא התערב בו חלב של בהמה טמאה. חלב שנחלב בהשגחה יהודית נקרא חֲלַב יִשְׂרָאֵל.5,15
במאה ה־20 הפיץ הרב משה פיינשטיין בארה״ב את הדעה שבמקום שבו הפיקוח הממשלתי שולל באופן מהימן תערובת של חלב אחר, אפשר לראות בפיקוח זה “ראייה” מספקת. על סמך זה יהודים אורתודוקסים רבים ורוב היהודים הקונסרבטיבים צורכים חלב רגיל (חלב סתם), ואילו קהילות חרדיות ואחרות מקפידות על חלב ישראל.
כללים מיוחדים חלים על גבינה: גבינה קשה שעשה נכרי (גבינת עכו״ם) אסורה גם כשהחלב תקין, ולפי השולחן ערוך אפילו כשמשתמשים בקיבה כשרה. לכן השגחה אורתודוקסית דורשת פיקוח בשעת ייצור הגבינה עצמה.16
הפרשת חלה
התורה מצווה להפריש לכוהן חלק מן הבצק, “ראשית עריסותיכם”. מצווה זו, הַפְרָשַׁת חַלָּה, נתנה את שמה גם ללחם החגיגי, החלה.17
כיום, בלי מקדש ובלי טהרה, אין נותנים את החלק המופרש לכוהן: מפרישים חתיכת בצק קטנה ובדרך כלל שורפים אותה או עוטפים וזורקים אותה. החובה חלה על בצק מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל, שיפון) מעל כמות קמח מסוימת; מעל כמות גדולה יותר מברכים. השיעורים המדויקים מובאים באופן שונה במדריכים בני זמננו.18
החובה מוטלת על בעל הבצק, ולכן גם אופים מקיימים אותה; במאפיות כשרות בהשגחה דואגים לכך המפעיל או המשגיח. אם לא הופרשה חלה, בתפוצות אפשר להפרישה גם מן המאפה המוכן.
הפרשת חלה קשורה מסורתית בנשים, כאחת משלוש המצוות שהמסורת מפקידה בידי עקרת הבית (לצד הדלקת נרות שבת וטהרת המשפחה). הפרשת חלה קבוצתית באפייה משותפת היא כיום אירוע קהילתי פופולרי.19
גישות הזרמים
היהדות האורתודוקסית רואה בכל הדינים המתוארים כאן חובה מחייבת, אך חלוקה בשאלה היכן היא מקבלת קולות (פת פלטר, פיקוח ממשלתי על החלב, הדלקת האש לפי המנהג האשכנזי). קהילות חרדיות בוחרות בדרך כלל באפשרות המחמירה כל השנה.
התנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) רואה בכשרות חובה מחייבת, אך קיבלה קולות בדינים שנועדו להרחיק בין יהודים לנכרים: בארה״ב, באחת מתשובותיה, התירה יין שעשו נכרים, והיא מקבלת בדרך כלל לחם ממרכיבים כשרים וחלב בפיקוח ממשלתי.
היהדות הרפורמית מבינה את הכשרות כבחירה אישית; הדינים על יין, פת ובישול של נכרים בדרך כלל אינם ממלאים בה תפקיד. יהודים חילונים בדרך כלל אינם נוהגים לפיהם.
שאלות נפוצות
האם אפשר להשתמש ביין רגיל מהסופרמרקט לקידוש של שבת?
בנוהג האורתודוקסי והקונסרבטיבי מקדשים על יין כשר או על מיץ ענבים כשר עם הכשר. יהודים רפורמים וחילונים פעמים רבות אינם מקפידים על כך. אם אתם מכינים קידוש לאורחים השומרים כשרות, בחרו בקבוק בהשגחה.
מדוע מסעדות כשרות מגישות לעיתים קרובות יין “מבושל”?
משום שלפי השולחן ערוך איסור יין של נכרים אינו חל על יין מבושל. בקבוק פתוח יכול אז להימזג בידי צוות נכרי בלי שהיין ייפסל לאורחים אורתודוקסים.⁂ לאימות
האם לחם ממאפייה רגילה כשר אם יש בו רק קמח, מים, שמרים ומלח?
לא בהכרח. תוספים (שומנים, מתחלבים), מכונות ותבניות אפייה שעשויות לבוא במגע עם מוצרים לא כשרים או חלביים, ושאלת פת עכו״ם – כל אלה משנים. המנהג האשכנזי מקל מסורתית בפת פלטר, אך יהודים אורתודוקסים רבים קונים רק לחם עם הכשר או פת ישראל.⁂ לאימות
האם צריך להפריש חלה כשאופים בבית חלות לשבת?
לפי ההלכה זה תלוי בכמות הקמח מחמשת מיני דגן: בצק קטן אינו מחייב, בצק גדול יותר מחייב הפרשת חלה, ומעל שיעור גבוה יותר – בברכה. השיעורים המדויקים משתנים בין המדריכים, ולכן כדאי לשאול את רב הקהילה.⁂ לאימות
מקורות
מקורות ראשוניים
- 1Mishnah Avodah Zarah, 2:3 text ↗
- 2Babylonian Talmud, Avodah Zarah, 36b text ↗
- 3Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 123 text ↗
- 4Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 123:3 text ↗
- 5Mishnah Avodah Zarah, 2:6 text ↗
- 6Babylonian Talmud, Avodah Zarah, 35b text ↗
- 7Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 112:1 text ↗
- 8Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 112:2 text ↗
- 9Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 112:9 text ↗
- 10Shulchan Arukh, Orach Chayim, 603:1 text ↗
- 11Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 97:1 text ↗
- 12Babylonian Talmud, Avodah Zarah, 38a text ↗
- 13Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 113:1 text ↗
- 14Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 113:7 text ↗
- 15Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 115:1 text ↗
- 16Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 115:2 text ↗
- 17Numbers, 15:17–21 text ↗
- 18Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 322 text ↗
- 19Mishnah Shabbat, 2:6 text ↗
- 20Babylonian Talmud, Avodah Zarah
- 21Shulchan Arukh, Yoreh De’ah, 112–138 text ↗






