דילוג לתוכן

ניו יורק · ז׳ כסלו תשפ״ז

שבת השבוע · 16:16–17:17

כשרות

יין, פת ובישול

יַיִן, פַּת וּבִשּׁוּלyayin, pat u-vishul
ממתין לבדיקת מומחים

מלבד הכללים על בעלי חיים ועל בשר וחלב, יש בהלכה קבוצת דינים שאינם עוסקים במרכיבים אלא בשאלה מי הכין את המזון: יין, לחם, תבשילים וחלב של נכרים. חכמים תיקנו אותם בתקופת המשנה והתלמוד, בעיקר מחשש לעבודה זרה, לקרבה חברתית המובילה לנישואי תערובת ולתערובות במזון. מידת ההקפדה עליהם כיום משתנה בין קהילות אשכנז וספרד ובין היהדות האורתודוקסית, הקונסרבטיבית והרפורמית.

L’chaim World מסביר, לא פוסק. מנהגי הכשרות משתנים לפי קהילה, זרם ומשפחה. בשאלה מעשית פנו לרב הקהילה שלכם. הטקסטים במדור זה הם טיוטת מערכת שממתינה לבדיקה מקצועית.

01

יין כשר

הלכה⁂ לאימות

ליין מקום מיוחד בכשרות, משום שבעולם העתיק השתמשו בו לניסוך לעבודה זרה. יין שנוסך לעבודה זרה, יֵין נֶסֶךְ, אסור לא רק בשתייה אלא בכל הנאה. חכמים הוסיפו איסור על יינם הרגיל של נכרים, סְתָם יֵינָם, בין היתר כדי ששתייה משותפת לא תוביל לקרבה חברתית ולנישואי תערובת.1,2,3

הלכה⁂ לאימות

לכן יין כשר מיוצר בהשגחה מן הדריכה ועד הביקבוק, ובנוהג האורתודוקסי רק יהודים שומרי שבת נוגעים בו. חומרי הגלם עצמם (ענבים, שמרים) בדרך כלל אינם בעייתיים; מה שקובע הוא מי מטפל ביין, וכן חומרי הצלילה והתוספים, שגם הם חייבים להיות כשרים. הדין זהה במיץ ענבים ובמוצרי ענבים כמו חומץ יין או ברנדי.

הלכה⁂ לאימות

יין המסומן מְבֻשָּׁל (מבושל) עבר חימום. לפי השולחן ערוך איסור סתם יינם אינו חל על יין מבושל, ולכן בקבוק פתוח מותר למזוג אז אפילו בידי מלצר נכרי; משום כך יין מבושל נפוץ במסעדות כשרות ובקייטרינג. השאלה אם פסטור הבזקי מודרני נחשב “בישול” במובן ההלכתי מוערכת באופן שונה אצל הפוסקים.4

הלכהישראל

ביין מארץ ישראל ההשגחה בודקת גם את המצוות התלויות בארץ: הפרשת תרומות ומעשרות (תרומות ומעשרות), איסור פירות של גפנים צעירות (ערלה) ודיני שנת השמיטה (שמיטה).

נוהג מודרני

יין ומיץ ענבים משמשים לקידוש ולברכות נוספות, למשל בשבת ובחגים. מי שקונה יין לאורחים השומרים כשרות בוחר בדרך כלל בבקבוק עם הכשר (ראו השגחה והכשר).

02

לחם: פת עכו״ם ופת ישראל

הלכה⁂ לאימות

המשנה מונה את פת הנכרים בין המאכלים שאסורים באכילה אך מותרים בהנאה. פת כזו נקראת פַּת עַכּוּ״ם; פת שנאפתה בהשתתפות יהודי היא פַּת יִשְׂרָאֵל. האיסור הוא מדרבנן, וגם אותו התלמוד קושר לחשש מקרבה חברתית, ולא לכך שהמרכיבים אסורים.5,6,7

הלכהאשכנזיםספרדים⁂ לאימות

ההלכה מבחינה בין פת שאפה אדם פרטי לשימושו לבין פת של אופה מקצועי, פַּת פַּלְטֵר. השולחן ערוך מתיר פת פלטר בתנאים מסוימים, בייחוד במקום שאין בו אופה יהודי; הרמ״א, שהגהותיו משקפות את המנהג האשכנזי, מקל עוד יותר. לכן בקהילות אשכנזיות רבות נהגו מסורתית לאכול פת פלטר העשויה ממרכיבים כשרים.8

הלכה⁂ לאימות

פת נעשית פת ישראל גם אם היהודי משתתף באפייה באופן סמלי בלבד, למשל בהדלקת התנור או בהוספת עצים לאש. מאפיות כשרות בהשגחה פותרות זאת כך שהמשגיח מדליק את התנור.9

מנהג

רבים מן האוכלים פת פלטר במשך השנה מקפידים על פת ישראל בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום כיפור. בחלקים מן העולם האורתודוקסי, בייחוד בחוגים החרדיים, מקפידים על פת ישראל כל השנה.10

הלכה

לפי ההלכה, לחם צריך להיות פרווה: אין לאפות לחם חלבי או בשרי, שמא יאכלוהו בטעות עם מאכל מן הסוג השני, אלא בכמות קטנה או בצורה מיוחדת שאפשר לזהותו לפיה (ראו פרווה ודגים ו־בשר וחלב).11

03

בישול: בישולי עכו״ם ובישול ישראל

הלכה

באופן דומה חל איסור דרבנן על תבשילים מסוימים שבישל נכרי, בִּשּׁוּל עַכּוּ״ם, גם כשכל המרכיבים כשרים. לפי התלמוד הוא חל רק על מאכלים שאינם נאכלים כמות שהם חיים ו“עולים על שולחן מלכים”, כלומר מאכלים שמגישים לאורחים; הוא אינו חל למשל על מאכלים שנאכלים בדרך כלל גם חיים.5,12,13

הלכהאשכנזיםספרדיםמזרחים⁂ לאימות

מאכל הוא בישול ישראל אם יהודי משתתף בבישולו. לפי הרמ״א (המנהג האשכנזי) די בכך שיהודי הדליק את האש או את הכיריים שעליהן מתבשל המאכל; לפי השולחן ערוך (המנהג הספרדי) היהודי צריך להעמיד בעצמו את המאכל על האש או להשתתף בבישול באופן ישיר אחר.14

נוהג מודרני⁂ לאימות

בפועל הדבר נוגע בעיקר למסעדות ולחדרי אוכל כשרים שבהם הטבחים אינם יהודים: שם המשגיח מדליק בבוקר את הכיריים והתנורים. השאלה אם וכיצד הכלל חל על מזון תעשייתי מוערכת באופן שונה אצל גופי הכשרות.

04

חלב: חלב עכו״ם וחלב ישראל

הלכה

המשנה אוסרת חלב שחלב נכרי ואין יהודי רואהו. הטעם הוא חשש שמא התערב בו חלב של בהמה טמאה. חלב שנחלב בהשגחה יהודית נקרא חֲלַב יִשְׂרָאֵל.5,15

הלכהאשכנזיםתפוצות⁂ לאימות

במאה ה־20 הפיץ הרב משה פיינשטיין בארה״ב את הדעה שבמקום שבו הפיקוח הממשלתי שולל באופן מהימן תערובת של חלב אחר, אפשר לראות בפיקוח זה “ראייה” מספקת. על סמך זה יהודים אורתודוקסים רבים ורוב היהודים הקונסרבטיבים צורכים חלב רגיל (חלב סתם), ואילו קהילות חרדיות ואחרות מקפידות על חלב ישראל.

הלכה⁂ לאימות

כללים מיוחדים חלים על גבינה: גבינה קשה שעשה נכרי (גבינת עכו״ם) אסורה גם כשהחלב תקין, ולפי השולחן ערוך אפילו כשמשתמשים בקיבה כשרה. לכן השגחה אורתודוקסית דורשת פיקוח בשעת ייצור הגבינה עצמה.16

05

הפרשת חלה

מקרא

התורה מצווה להפריש לכוהן חלק מן הבצק, “ראשית עריסותיכם”. מצווה זו, הַפְרָשַׁת חַלָּה, נתנה את שמה גם ללחם החגיגי, החלה.17

הלכה⁂ לאימות

כיום, בלי מקדש ובלי טהרה, אין נותנים את החלק המופרש לכוהן: מפרישים חתיכת בצק קטנה ובדרך כלל שורפים אותה או עוטפים וזורקים אותה. החובה חלה על בצק מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל, שיפון) מעל כמות קמח מסוימת; מעל כמות גדולה יותר מברכים. השיעורים המדויקים מובאים באופן שונה במדריכים בני זמננו.18

הלכהתפוצות⁂ לאימות

החובה מוטלת על בעל הבצק, ולכן גם אופים מקיימים אותה; במאפיות כשרות בהשגחה דואגים לכך המפעיל או המשגיח. אם לא הופרשה חלה, בתפוצות אפשר להפרישה גם מן המאפה המוכן.

מנהג⁂ לאימות

הפרשת חלה קשורה מסורתית בנשים, כאחת משלוש המצוות שהמסורת מפקידה בידי עקרת הבית (לצד הדלקת נרות שבת וטהרת המשפחה). הפרשת חלה קבוצתית באפייה משותפת היא כיום אירוע קהילתי פופולרי.19

06

גישות הזרמים

נוהג מודרני⁂ לאימות

היהדות האורתודוקסית רואה בכל הדינים המתוארים כאן חובה מחייבת, אך חלוקה בשאלה היכן היא מקבלת קולות (פת פלטר, פיקוח ממשלתי על החלב, הדלקת האש לפי המנהג האשכנזי). קהילות חרדיות בוחרות בדרך כלל באפשרות המחמירה כל השנה.

נוהג מודרני⁂ לאימות

התנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) רואה בכשרות חובה מחייבת, אך קיבלה קולות בדינים שנועדו להרחיק בין יהודים לנכרים: בארה״ב, באחת מתשובותיה, התירה יין שעשו נכרים, והיא מקבלת בדרך כלל לחם ממרכיבים כשרים וחלב בפיקוח ממשלתי.

נוהג מודרני⁂ לאימות

היהדות הרפורמית מבינה את הכשרות כבחירה אישית; הדינים על יין, פת ובישול של נכרים בדרך כלל אינם ממלאים בה תפקיד. יהודים חילונים בדרך כלל אינם נוהגים לפיהם.

שאלות נפוצות

האם אפשר להשתמש ביין רגיל מהסופרמרקט לקידוש של שבת?

בנוהג האורתודוקסי והקונסרבטיבי מקדשים על יין כשר או על מיץ ענבים כשר עם הכשר. יהודים רפורמים וחילונים פעמים רבות אינם מקפידים על כך. אם אתם מכינים קידוש לאורחים השומרים כשרות, בחרו בקבוק בהשגחה.

מדוע מסעדות כשרות מגישות לעיתים קרובות יין “מבושל”?

משום שלפי השולחן ערוך איסור יין של נכרים אינו חל על יין מבושל. בקבוק פתוח יכול אז להימזג בידי צוות נכרי בלי שהיין ייפסל לאורחים אורתודוקסים.⁂ לאימות

האם לחם ממאפייה רגילה כשר אם יש בו רק קמח, מים, שמרים ומלח?

לא בהכרח. תוספים (שומנים, מתחלבים), מכונות ותבניות אפייה שעשויות לבוא במגע עם מוצרים לא כשרים או חלביים, ושאלת פת עכו״ם – כל אלה משנים. המנהג האשכנזי מקל מסורתית בפת פלטר, אך יהודים אורתודוקסים רבים קונים רק לחם עם הכשר או פת ישראל.⁂ לאימות

האם צריך להפריש חלה כשאופים בבית חלות לשבת?

לפי ההלכה זה תלוי בכמות הקמח מחמשת מיני דגן: בצק קטן אינו מחייב, בצק גדול יותר מחייב הפרשת חלה, ומעל שיעור גבוה יותר – בברכה. השיעורים המדויקים משתנים בין המדריכים, ולכן כדאי לשאול את רב הקהילה.⁂ לאימות

מקורות

ראו גם